מעשנת בשר

א. סוג המעשנה ומקור החום –  ישנן מעשנות בשר הפועלות על גז, ישנן הפועלות באמצעות חשמל, וישנן מעשנות בשר הפועלות בדרך הקלאסית, והנפוצה ביותר בעולם – מעשנת פחמים.

אין ספק שטעמי העישון המושלמים מתקבלים באמצעות עישון אמיתי "על מלא"- עישון באמצעות פחמים. (לראייה – כמעט ואין אנשי מקצוע, שפים, אנשי קייטרינג וכו', שעובדים עם מעשנת בשר שאינה פועלת באמצעות פחמים…). שימוש בפחמים איכותיים, הבוערים לשעות רבות ומספקים חום גבוה, מאפשרים עישון בשר נוח וקל, ביחד עם טעמי העישון האמיתיים.

כדאי לזכור שעישון על גז עלול להותיר טעמי לוואי בבשר, ועישון חשמלי עם מערכת חשמל ומכניקה, הנמצאים בחצר לאורך זמן, עלולים להתקלקל… מה עוד שלעיתים ישנה תלות בספק יחיד של חומר הבעירה.

ב. מעשנת בשר שוכבת או עומדת – הבדל נוסף הוא בין מעשנת בשר עומדת לבין מעשנת בשר שוכבת. במעשנת עומדת, המדפים / רשתות הם אחד מעל השני, ותא הבעירה נמצא למטה.

במעשנת שוכבת, תא הבעירה נמצא בצד, וסידור הנתחים ברובו אופקי.

במעשנת עומדת, כיוון זרימת החום הוא אנכי, מתא הבעירה למטה, לכיוון נתחי הבשר שמעל. זהו כמובן כיוון זרימה טבעי של חום, ולכן כל הנתחים מקבלים כמות חום ועשן שווים. לעומת זאת, במעשנת שוכבת, יכולה להיווצר חוסר אחידות בצליית הבשר (חום לא זורם לכיוון אופקי…).  כמו כן, במעשנת שוכבת, הפתיחה היא עילית. לכן בכל פתיחה, החום בורח.  במעשנת בשר עומדת, הפתיחה היא חזיתית, ובריחת החום היא מינימלית.

ג. מפרט טכני – חשוב לבחון ולהשוות את המפרט הטכני של מעשנת הבשר.  מפרט איכותי הוא זה המכיל יכולת שליטה ובקרה של תהליך העישון, יכולת ניקיון ותחזוקה של המעשנה, עמידות ללא תקלות לאורך שנים. המפרט הטכני מאפשר להבדיל בין "קופסא", לבין מעשנת בשר איכותית, גם אם במראה החיצוני קיים דימיון…

ד. התאמות אישיות – מעשנת בשר טובה היא כזו שנוחה לעבוד איתה גם ברמה האישית. בשביל להבטיח את זה, צריך לבדוק האם במעשנה יש מגופים מתכווננים, האם הידיות נוחות לתפעול, האם יש דלת עם חלון זכוכית למעקב אחר תהליך העישון בלי לגרום לבריחת חום, האם יש גלגלים וידית אחיזה, האם יש מקום להעברת חוטי פרובים של מדחום ננעץ לבשר, ועוד…

ה. ממי קונים – כדאי לבדוק את המוניטין של היצרן, שנות הוותק בישראל, חוות דעת של לקוחות, כדי להחליט נכון…